רבי שלמה יצחקי

מתוך Ventura

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רש"י - גילוף עץ 1539 - מקור:ויקישיתוף , העלה את הצילום:Zsero מקור
הגדל
רש"י - גילוף עץ 1539 - מקור:ויקישיתוף , העלה את הצילום:Zsero מקור


רבי שלמה יצחקי ב"ר יצחק, המכונה רש"י, הוא מפרש התורה והתלמוד המפורסם ביותר. הוא נולד בעיר טרואה (Troyes) בה' באדר ב' ד'תת"א, (1040) ונפטר ביום כ"ט תמוז ד'תתס"ה (1105). רש"י בקש לקבץ את הפירושים המקובלים ולערוך אותם בשפה ברורה לכל. במשך שנים הוא נטש את עירו כדי להתמסר לכתיבה ורק בימי החגים שב לביתו. רק בגיל 25 התיישב בעירו, הקים בה ישיבה ואליו שלחו שאלות גדולי הדור מאשכנז ומצרפת. מוריו שיבחוהו: ר' יצחק הלוי כתב לו: "אין הדור יתום שאתה שרוי בו וכמוך ירבו בישראל".

רש"י היה הרב והמורה בקהילת טרוייש. אך כמוקבל באותם הימים, לא קבל שכר רבנות וחי מיגיע כפו כבעל כרם.

מלבד הפרשנות, חיבר רש"י גם חיבורי הלכה כמו: מחזור ויטרי - המצוי בכתב יד מהמאה ה-12, קרוב לו - סדור רש"י, שנכתב על ידי אחד מתלמידיו ובו נמצאים הרבה מפסקיו. וכן כתב גם כמה תשובות שנמצאים בקבצי פוסקי אשכנז ואת "ספר הפרדס" ו"ספר האורה" - תשובות ופסקי דינים לרש"י ופיוטים.

תוכן עניינים

על משפחתו

בית מדרש של רש"י בורמיזא
הגדל
בית מדרש של רש"י בורמיזא

אוצר ישראל כותב על משפחתו: "אימו היתה אחות בעל הפיוטים ר' שמשון הזקן בר' יצחק" ואביו היה גדול בתורה והוא מזכירו: "זהו לשון אבא מורי מנוחתו עדן. הןא למד בישיבת "חכמי לותיר" שיסד רבי גרשום מאור הגולה. מורו המובהק היה ר' יעקב בר יקר והוא קורא לו :"רבי זקני". הוא למד גם בישיבתו של ר' יצחק הלוי בווירמייזא.

לרש"י לא היו בנים. בנותיו, שלוש במספר היו חתנים לרבנו מאיר מרומברוג , לר' יהודה בר נתן ולרבינו אפרים. מהם זכה לנכדים ובני בנים : רשב"ם, רבינו יעקב תם ואחיו ריב"ם.

רבים הם המייחסים עצמם לצאצאי בנותיו של רש"י, בין השאר משפחות כהנא. יש הסבורים כי רש"י הוא מצאצאי דוד המלך. גם המהר"ל מפראג זכה לייחוס זה.

חיבורי רש"י

רש"י חיבר ספרים ופירושים רבים. המפורסם שבהם הוא פירושו על התלמוד בבלי, שהוא יצירת מופת שלא הייתה כדוגמתה בכל הדורות. עדות נאמנה לכך היא שכל הראשונים שבאו אחריו התיחסו לדבריו ואף כשחלקו על פירושו בסוגיא הביאו את דבריו. על חלק מהמסכתות לא זכה להשלים את חיבורו כמו על מסכת בבא בתרא שמאמצע פרק שלישי המשיך נכדו הרשב"ם את הפירוש.

החיבור השני בחשיבותו של רש"י הוא פירושו לתורה ובו הוא מביא מדרשי חז"ל לביאור הכתוב, ודעתו בדרך כלל לחפש את הפשט שבפסוקים. ביטוי לגדלות הפירוש אפשר למצוא בשולחן ערוך סימן רפ"ה העוסק בחובת שניים מקרא ואחד תרגום ובו נפסק שירא שמים יעבור מעבר לתרגום אונקלוס אף על פירוש רש"י על הפרשה.

רש"י חיבר אף פירוש על הנ"ך שבו הוא ממשיך את דרכו בפירושו כפי שעשה בפירושו על התורה. לחלק מהספרים ישנם השערות או הוכחות שהפירוש הנדפס תחת שמו של רש"י אינו ממנו אלא מאחד מתלמידיו, לדוגמא הפירוש לדברי הימים.

ההערכה

פירוש רש"י נחשב לפירוש המלא ביותר על המקרא ועל התלמוד הבבלי. בהערצה נאמר עליו ש"כמעט לא נשאר מקום סתום בהם". פירושיו זכו להערכות רבות:

  • בעל "צידה לדרך" כותב:"לפניו לא קם כמוהו מורה דרך ומאיר נתיבות ים התלמוד בפירושו, בלשום צח וקצר, ואלמלא הוא נשכחת דרך תלמוד בבלי מישראל".
  • ר' בצלאל אשכנזי כתב: "אביהן ורבן של ישראל היה רש"י ז"ל, הוא המגלה לנו כל סתום, ובלעדיו היה הגמרא כספר חתום".
  • ר' משה דאנון כתב: "כל פירושי צרפתה השלך לאשפתא, חוץ מפרשנדתא - הוא רש"י - ובן פורתא בוא ר' יוסף טוב עלם - נכדו של רש"י.

לפירסום מיוחד זכה פירושו לתחילת ספר בראשית, אולי הפירוש שזכה למספר המירבי של ציטוטים בדרשות: "אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל [את] התורה אלא (שמות יב ב) מהחודש הזה לכם, שהיא מצווה ראשונה שנצטוו [בה] ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום (תהילים קיא ו) כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו:

פרופ' אליעזר טויטו מאוניברסיטת בר-אילן במאמרו וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ: אמר ר' עקיבא זה כלל גדול בתורה סבור כי לפי פירוש רש"י הומניזם דתי היא השקפת העולם של התורה. מכאן שהמסר הראשוני, הגלוי, של התורה איננו מסר תֵאולוגי, אלא דידקטי. הוא אינו מעלה את הטענה כי רש"י דוחה את האמונה בקיומו של עולם 'רזי' בתורה, כגון ב"מעשה בראשית" ועוד. רש"י קיבל כמובנת מאליה את האמונה בריבוי פניה של התורה. ובפרושו הוא אימץ מלכתחילה פן מוגדר אחד של התורה, היינו "פשוטו של מקרא ואגדה המיישבת דברי המקרא ושמועו דבור על אופניו".במסגרת הפן הזה הוא מעלה בביאור התורה "את מרכזיותו של האדם בתורה ואת מטרתה העיקרית של תורת ה' שהיא לחנך את האדם להתנהגות תקינה, הן במישור האישי והן במישור החברתי".

המקורות

אתר בית הספרים הלאומי כותב: "פירושו לתורה המבוסס כדבריו על הפשט ועל הדרש. בפועל רובו הגדול מדברי חז"ל, ורק מיעוטו (כדי רבע) הינו פירוש מקורי. בפירושו לנ"ך גדול יותר חלקו המקורי. פירושו לתורה זכה לתהודה רבה במחקר, הן מצד התוכן, הלשון והנוסח. מסתבר שנוסח פירוש רש"י לתורה בכתב-יד המצוי בספריית האוניברסיטה בלייפציג 1 שנעתק קרוב לודאי במחצית הראשונה של המאה הי"ג מבוסס על העותק של ר' שמעיה תלמיד רש"י, והוא מצטיין בנוסחאותיו המשובחות.

ניסיון ראשון לרדת לשורשי הנוסח המקורי או הקרוב למקורי נעשה על-ידי החוקר הנודע אברהם ברלינר במהדורת הפירוש לתורה, ברלין תרכ"ז, המבוססת על כמה כתבי-יד חשובים ומהדורות דפוס קדומות, בתוספת מראי מקום למקורותיו של רש"י והערות נוספות, ועדיין לא שלמה המלאכה."

על פירוש התלמוד הבבלי נכתב:"גולת הכותרת במפעלו הפרשני של רש"י היא פירושו המקיף לתלמוד הבבלי, שעליו נסמכים רבים וגדולים ממפרשי תלמוד זה שבכל הדורות. לא נכתב פירוש שישווה לזה של רש"י לא ברמתו ולא בהשפעתו על העיון והלימוד לדורות. פירושו הועתק על-ידי תלמידים והגיע אלינו בגרסאות שונות הנובעות מהגהות והשלמות של רש"י עצמו שהופצו בקרב תלמידיו. "

העלאה בכתובים

מרדכי ליב קצנלבוגן מונה במבוא לספר בראשית בסדר תורת חיים את תולדות פירושי רש"י. לדעתו, פירוש התורה לרש"י הוא "הספר העברי הראשון שראה אור בדפוס ברג'יו די קלבריה שבדרום איטליה" - מרכז יהודי חשוב עד לגרוש ספרד בשנת 1492. הספר הודפס בשנת ה'רל"ב (1474). נשאר ממנו עותק אחד המצוי בספרית אוניברסיטת פארמה שבמרכז איטליה. מהדורה זו כוללת את הפירוש עצמו ללא החומש.

בשנת ה'תרמ"ב (1481)בעיר בולוניה הפירוש הורפס לראשונה עם חומש. המהדורה עליה התבסס "תורת חיים" היא של הרב ח.ד שעוועל (ראו בקריאה נוספת להלן).

מנחם כהן מאוניברסיטת בר-אילן כתב מבוא למהדורת מקראות גדולות - הכתר לספר בראשית וכך הוא מתיחס למקורות פירוש רש"י. עובדת היותו הפירוש הנפוץ ביותר גרם לכך ש"כמות גדולה יחסית של כתבי יד שרדו מפירוש זה". נוצר מיגוון רחב של שינויי גירסאות עליהם. קיימת השערה לפיה רש"י ובית מדרשו הספיקו להגיה את הפירוש המקורי. הוא מציין את רשימת כתבי היד אשר הוא הסתמך עליהם.

אישיותו של רש"י

פרופ' אברהם גרוסמן, חתן פרס ישראל ומחבר ספרי היסוד על חכמי ימי הביניים – "חכמי אשכנז הראשונים" ו"חכמי צרפת הראשונים" פירסם בשנת 2008 ספר על אמונות ודעות בעולמו של רש"י. בו הוא מנסה לשרטט את תמונת עולמו של רש"י, מתוך יצירתו הפרשנית הגדולה ולאור כל שאנו יודעים על תולדות חייו.

לדעתו : "האמונות והדעות – זה החידוש של הספר. כי כמעט לא עסקו בו. עם ישראל, ארץ ישראל, מעמד האישה, אהבת החיים. לדעתי לא היה חכם שדאג לכבוד האישה כמו רש"י. בתשובה אחת שלו יש משפט כזה: 'אשריו אילו היה זוכה לקנות בה ולזכות בה לחיי העולם הבא'. בפירוש שלו למעשה בריאת האישה הוא מביא מדרשי חז"ל, אבל לא מביא אף אחד מהמוני המדרשים בגנות האישה".

הוא מציין כי לנגד עיני רש"י עמדו המשימות הבאות:

  1. להפיץ תורה ברבים. היהודים היו סוחרים עסוקים, עשירים, שלא היה להם זמן ללמוד. לא היו להם פירושים כתובים שיכלו להקל על הלימוד עבור מי שאינו משקיע בו את כל זמנו.
  2. לאחד את המחנה היהודי ולהשכין שלום. היו בימיו מחלוקות עצומות ויריבויות על רקע חברתי כלכלי, עד שאפילו קהילת טרואה נחלקה לשניים.
  3. הפולמוס עם הנוצרים. בפירושים למשלי ולדניאל, יש פולמוס חריף עם הנצרות. "רש"י היה מגדולי המתפלמסים עימה. רש"י ראה בחייו הרבה משומדים, הרבה רדיפות, הרבה תעמולה אנטי יהודית ארסית".

רש"י כבלשן ופרשן

דוגמאות רבות יש בפירוש רש"י להסברי דקדוק ותחביר. אחד מהם מוצג על ידי הרב חזקיהו בצלאל מעיני ממפעל רש"י השלם אריאל ירושלים הדן בנושא שיטתו הייחודית של רש"י בפרשנות השורש 'אסף'. הוא מצטט את השימוש בשורש במקומות הבאים:

  • "ויאסֵף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל" תבנית:מקור. מפתח אהל מועד. אל המחנה. נכנסו איש לאוהלו. מלמד שלא הביא עליהם פורענות עד שנכנסו הצדיקים איש לאהלו. חציית הסף, המבדיל בין החוץ, שהוא מקום הפורענות, לפנים – לאוהלים, מקום ההצלה. הכתוב עצמו מעיד ש"לא התחיל הנגף עד שנכנסו הצדיקים איש לאוהלו".
  • "ואחר תֵאָסֵף" תבנית:מקור – אומר אני כל האסיפות האמורות במצורעים על שם שהוא משולח מחוץ למחנה וכשהוא נרפא נאסף אל המחנה. לכך כתוב בו אסיפה לשון הכנסה "שכן למצורעים המחנה סגור בחומת איסור הכניסה, ומשנתרפא והותרה כניסתו, הוא חוצה את סף המחנה להיות בפנים – שם התיקון והתרופה לנידויו בחוץ"
  • "אני נאסף אל עמי" תבנית:מקור- על שם שמכניסין הנשמות אל מקום גניזתן שכל אסיפה האמורה במיתה אף היא לשון הכנסה.

רש"י מחדש כי פירוש השורש א-ס-ף בהוראת הכנסה שני ממדים: האחד בלשני מובהק, והאחר רעיוני ההופך את נושא דיוננו לבעל משמעות מרחיקת לכת. והוא מסכם:"הממד הרעיוני בחידושו של רש"י הוא התוכן של הפועל "א-ס-ף", הנאמר בכל הדברים שאינם מפוזרים – שאיננו רק הפעולה הטכנית של הכנסה לבתים ולאוהלים, אלא מעבר ממצב של חשיפה בחוץ להגנה, תיקון או רפואה, הבאים עם הכניסה הביתה. לפיכך ההגנה והתיקון שיש לתבואה בבית מריקבון מחמת הגשמים בחוץ, וההצלה שיש בבית מן הברד בחוץ, והמחסה מן החוץ לאסופי בבית, וההסתתרות באוהלים להינצל מן הנגף השולט בחוץ, הוא גם חציית הסף שנאמרה באסיפת המת: "ע"ש שמכניסין הנשמות למקום גניזתן".

לפשוטו של רש"י

שמואל פנחס גלברד מפתח תקווה פירסם חמישה ספרים תחת הכותרת "לפשוטו של רש"י". בספרו מובא פירוט המאפשר לקורא להבין את פירוש רש"י. הדרך שבא הוא הולך היא כדלקמן:

  1. הבאת הפירוש המקורי, אשר מבוסס ברובו על תרגום אונקלוס ו"מדרש רבה" ומיעוטו על התנחומא, תנחומא ישן, התלמוד בבלי, התלמוד ירושלמי, פרקי דרי אליעזר ועוד. רש"י נעזר במקורות אלה ומשתמש רק בקיצורם. עיון במקור מאפשר הבנה מלאה יותר של פירושו.
  2. כאשר רש"י מפרש נושא מסויים במקומות שונים, לעיתים הוא מרחיב במקום אחד ומקצר במקום שני, השוואה בין המקומות מאפשרת הבנה טובה יותר של הפירוש.
  3. השוואת פירוש רש"י לפירוש של פרשן אחר, מאוחר יותר, מסייעת להבנת דבריו.
  4. נעשה שימוש במפרשים לדברי רש"י, כמו רבי אליהו מזרחי, באותם מקרים שנראה שהפירוש קשה לבני דורינו.
  5. כאשר רש"י מציג "מדרש", הוא מסביר מדוע אין להסתפק ב"פשט".

גלברד נותן עדיפות למהדורה של פירוש רש"י לר' אברהם ברלינר, הוצאת קויפמאגן, תרס"ה, מהדורה תנינא. הוא מציין כי במקום שהגירסה בדפוס הראשון של פירוש רש"י, שהופיע בשנת רל"ה ברג'יו קלבריה, שונה באופן משמעותי הוא ציין זאת.

לדרכו של רש"י

משה אליהו כתב על דרכו של רש"י ופרט את שיטתו כך:

  1. פירוש רש"י לתורה עיונים בשיטתו .
    1. בחירה במדרש אחד מרבים .
    2. עימות פשוטו של מקרא עם מדרשו .
    3. העברת מדרש ממקומו למקום אחר .
    4. קיצור המקורות .
  2. הסבר דרכו של רש"י בשימושו במדרשי חז"ל .
    1. פשוטו של מקרא .
    2. האגדה המיישבת דבר המקרא על אופניו .
    3. דוגמאות ספר שמות פרק א' פס' ח- כב .
  3. דוגמאות בפירוש רש"י בשימושו במדרשי חז"ל - מספר בראשית ומספר שמות.

הוא מצביע גם על הסיבות העיקריות לפופולאריות של פירוש רש"י הן:

  1. המזיגה המופלאה של פשט עם דרש, הלכה עם אגדה.
  2. סגנון צח ובהיר, שאין בו ייתור ולא קיצור.
  3. הבנתו של רש"י ללבו של הקורא ולדרישותיו מן הפירוש.

מחיקות בפירוש רש"י

תמונה:Rhashi mechicot.jpg
ראו המחיקה בפס רחב

בחמישה חומשי תורה שיצאו לאור בשנת 1749 באמסטרדם מופיעות מחיקות בדיו כהה שנעשו בידי אדם, במטרה לא לפגוע במאמיני הדת הנוצרית. להן דוגמאות אחדות מספר בראשית: (במרכאות הקטעים המחוקים)

  • המאורות הגדולים וגו' -

שווים נבראו, "ונתמעטה הלבנה על שקטרגה ואמרה אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד":תבנית:מקור

  • התנינים - דגים גדולים שבים. "ובדברי אגדה הוא: לויתן ובן זוגו שבראם זכר ונקבה והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא, שאם יפרו וירבו לא יתקיים העולם בפניהם:" תבנית:מקור.
  • ואיש לא ידעה - "שלא כדרכה, לפי שבנות הגויים היו משמרות מקום בתוליהן ומפקירות עצמן ממקום אחר, העיד על זו שנקיה מכל":תבנית:מקור
  • נתן אברהם מתנות - פירשו רבותינו: "שם טומאה מסר להם".תבנית:מקור
  • ואגידה לכם - "בקש לגלות את הקץ ונסתלקה שכינה ממנו והתחיל אומר דברים אחרים". תבנית:מקור

לקריאה נוספת

  • הרב ח.ד שעוועל, פירוש רש"י על פי דפוס ראשון, כתב יד אוקספורד ומהדורת ברלינר, מוסד הרב קוק , ירושלים , תשמ"ג.
  • שמואל פנחס גלברד, לפשוטו של רש"י, הוצאת מפעל רש"י - פתח- תקוה, תשל"ח-תשמ"ג.
  • נחמה. ליבוביץ, דרכו של רש"י בהבאת מדרשים בפירושו לתורה, בתוך: עיונים חדשים בספר שמות, ירושלים תש"ל, עמ' 524-497.
  • אברהם גרוסמן, אמונות ודעות בעולמו של רש"י, הוצאת תבונות, ישיבת הר עציון - אלון שבות


קישורים חיצוניים


כלים אישיים

sl
דומיין בעברית  דומיין  דומין  תוכנה לניהול  קשרי לקוחות  CRM, ניהול קשרי לקוחות  דומין בעברית  פורומים  ספרדית  גיבוי